עבור יהודים רבים, גם אם אינם מקפידים על כל המצוות, כשרות נחשבה מאז ומעולם לאחד מאבני היסוד של החיים היהודיים. דיני הכשרות עברו אמנם שינויים רבים במהלך השנים, כאשר השינוי הגדול ביותר ביחס אליהם הוא הצורך של דיני הכשרות להתמודד עם תעשיית המזון המודרנית. יחד עם זאת, ועל אף שכיום לשמור כשרות זה לא אתגר גדול, במיוחד למי שגרים בישראל, עדיין יש מי שתוהים למה כדאי לנו לשמור כשרות. כאן נספר לכם על כמה סיבות שיסבירו לכם למה לשמור כשרות.
אכילת אוכל כשר היא דבר שמופיע כבר בתורה. דיני כשרות מתייחסים למזון מהצומח, מהחי ולכל מזון מעובד שאותו מכינים. מזון יכול להיות כזה שלא כשר מרגע יצירתו, אל מול מזון שנהפך ללא כשר במהלך תהליך העשייה שלו. העובדה הזו מחלקת את דיני הכשרות לשלוש קטגוריות: כשרות הרכיבים, כשרות בתהליך העיבוד וכשרות באכילה עצמה.
כשרות הרכיבים
הקטגוריה הראשונה היא כשרות הרכיבים. לקטגוריה הזו ניתן להכניס בשר לא כשר ומאכלים נוספים שמוגדרים בתור טריפה. הסיבות לאיסורים הללו לא מוחלטות, ובראשונים מופיעות שתי סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא הסכנה שיש באכילה של אותם מאכלים. מנגד, הרמב"ם מזכיר את המאכלים הללו בתור כאלו שאפיינו את עובדי האלילים הקדמונים, והאיסור נעשה מתוך מטרה להרחיק את האדם היהודי מעבודה זרה.
הפרדה בין יהודים לגויים
כאשר אנחנו מדברים על כשרות בתהליך העיבוד, הכוונה היא בדרך כלל לאיסורים שקשורים בבישולי גויים או בשימוש בכלים אסורים. כאן הטעם כבר ברור יותר כיון שרוב הדינים הללו מקורם בתקנות של חכמים ולא בתורה. חכמים לא רצו שיהודים וגויים יהיו קרובים מידי מחשש שהדבר יוביל לנישואי תערובת. זה לא סוד שאוכל הוא אחד הדברים שהכי מקרבים בין אנשים, ומתוך מטרה למנוע את הקרבה הזו, אסרו חכמים לאכול אוכל שגויים הכינו אותו.
כשרות מאכלים מהצומח – התחשבות בזולת
חלק ניכר מדיני כשרות מהדרין נוגעים לכשרותם של מאכלים מהצומח, כאשר הבעיה המרכזית היא בהפרשת תרומות ומעשרות. בחברה לא חקלאית כפי שאנחנו חיים קשה לראות את החשיבות של המצוות הללו, אולם עלינו לזכור שבעבר כאשר החברה הייתה חקלאית, זו הייתה הדרך המרכזית לתת צדקה. הסיבה לאיסורים הללו היא שנזכור שיש מי שלא זכו ליבול משלהם, ועוד לפני שאנחנו מתחילים להנות מפירות עמלנו, נזכור לתת מהם למי שגורלו לא שפר עליו.
לסיכום
בסופו של דבר, דיני כשרות הם מהדינים המרכזיים בהלכה היהודית, ואת הטעם שלהם ניתן לחלק לכמה טעמים נפרדים. סיבה ראשונה היא הצורך להפריד בין גויים ליהודים, או כדי למנוע מיהודים להתקרב לעובדי עבודה זרה. סיבה נוספת שקשורה בעיקר לדיני הכשרות של מאכלים מהצומח היא הצורך לזכור גם את מי שאין לו.